מהו רצף אוטיסטי
בשנים האחרונות, אנחנו נחשפים יותר ויותר לביטויים כגון: "ילדים על הרצף", "ילדים על הספקטרום" או ביטויים דומים לכך. כולם מובילים למשמעות אחת והיא רצף אוטיסטי.
ביטוי זה הפך להיות מאוד פופולארי, הן בזכות העובדה שנערכו לא מעט תוכניות טלוויזיה, הן תוכניות דוקו והן תוכניות עלילתיות אשר סקרו ילדים על הרצף וכן את האופן בו בני משפחתם והחברה מסביב מתמודדים עם זה. צריך לציין שמדובר בשינוי משמעותי, מאחר ובעבר, לא רק שהמושג "על הרצף" לא היה מוכר, אלא שגם כמעט ולא עסקו בנושא של אוטיזם בכלל. בין אם זה בגלל תחושת בושה או בגלל תחושות אחרות. צריך לומר, לא רק התקשורת לא עסקה בכך, גם הורים רבים ויתרו על האפשרות להיחשף ולחשוף את ילדיהם.
מה זה בעצם רצף אוטיסטי? (קראו בהרחבה באתר https://tali-angor.com) עד לפני שנים לא רבות, המחשבה היתה שכל הילדים שאובחנו כאוטיזם, נמצאים באותו מצב, לכן גם הטיפול צריך להיות דומה. עם השנים, התקבלה ההבנה, שזה לא כך. קיים רצף מסוים, בדיוק כמו במצבים אחרים, פיזיולוגיים, נפשיים או התפתחותיים.
אנחנו יכולים למצוא ילדים אשר מאובחנים על הקצה של הרצף במצב הקשה ביותר. מצב של אוטיזם בו הם מנותקים לגמרי מהסביבה, לא מסוגלים לקיים שום סוג של תקשורת, הם לא מדברים ולא מגיבים בכלל. זה מוגדר כמצב הקשה ביותר, ולא פעם ילדים במצב כזה, במידה וההורים לא יכולים לטפל בהם, מועברים למוסדות שמיועדים לכך.
קראו על מחסור בפירידוקסין והשפעתו https://tali-angor.com/pyridoxine
לעומת זאת, אנחנו יכולים למצוא ילדים שנמצאים בצד השני של הסקאלה, ילדים שיש להם אוטיזם, אך הם כן מקיימים תקשורת, למעשה הם מתנהגים בדיוק כמו ילד בן גילם, עם הבדל אחד, הם לא מסוגלים להבין מצבים מסוימים, הם לא מסוגלים לייצר את אותה תקשורת שילדים אחרים מייצרים. יש להם קושי בהבנה רגשית, הבנה קוגניטיבית, יש להם קשיים שמפריעים להם להתנהל כמו ילדים במצב רגיל, אך זה לא מונע מהם לייצר קשרי חברות, ללמוד, לעבוד ואפילו לפתח חיים עצמאיים. הכל תלוי כמובן במצב שלהם ובאופן בו עובדים איתם מילדות.